כולנו שמענו על מקרים מצערים בהם בשל איחור באבחון מחלה ו/או מצב רפואי כלשהו, נמנעה אפשרות ההחלמה של המטופל. מדובר ללא ספק במקרים מצערים אשר גורמים למפח נפש אדיר לאותם מטופלים.
רק המחשבה שניתן היה לאבחן את מצבם הרפואי קודם לכן, גורם בוודאי תסכול עצום למטופל. במצב דברים זה סביר שאותו מטופל גם יבחן את זכויותיו המשפטיות, הווה אומר, הגשת תביעת רשלנות רפואית נגד אותו גוף שהתרשל באבחון המצב הרפואי.
ובכן מהו השוני בין טענה של רשלנות רפואית "רגילה" לבין טענת איחור באבחון במסגרת תביעת רשלנות רפואית ?
קל יותר להסביר זאת בדוגמא. שלמה לדוג' ניזוק בידו כתוצאה מקיומה של רשלנות רפואית בניתוח אותו עבר. כל הנזקים שנגרמו לשלמה בידו נגרמו עקב אותה רשלנות ולכן שלמה יטען לקבלת פיצוי מלא על מצבו הרפואי נכון להיום בידו הפגועה. לעומת זאת, משה אשר אובחן כחולה במחלת X, טוען כי ניתן היה לאבחן את המחלה מוקדם יותר. כלומר משה יטען לקבלת פיצוי מלא על הנזק שנגרם בשל האבחנה באיחור ולא תמיד יוכל לטעון לפיצוי בגין כל הנזק שלו.
ונבהיר. נאמר כי בסיפורו של משה אם הייתה המחלה מאובחנת מוקדם יותר, היה למשה סיכויים גבוהים יותר להחלים ממנה. לדוג', אם הייתה המחלה מאובחנת בזמן, סיכויי ההחלמה של משה היו 50%. בשל האיחור באבחון, סיכויו כיום הם 30%. אותו הפרש, אותה דלתא, היא למעשה "הנזק" אשר נגרם למשה ולכן הוא לא יכול לתבוע את הצוות המטפל על כל נזקיו כתוצאה מהמחלה אלא רק על אותה פגיעה בסיכויי ההחלמה.
שלמה בניגוד לכך, שכל נזקו נובע מאותה רשלנות רפואית, יוכל לתובע את מלוא נזקיו כתוצאה מבעייתו הרפואית מהצוות הרפואי שהתרשל.
אנו תקווה שהצלחנו במעט להסביר את השוני בין תביעת רשלנות רפואית שעניינה אבחון מאוחר ופגיעה בסיכויי החלמה, לבין תביעה של רשלנות רפואית "רגילה". מכל מקום, אנו ממליצים בכל מקרה ספציפי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית לייעוץ פרטני לצורך בירור עילת התביעה וסיכוייה.כתב וערך: משה בר-עוז | עוד בנושא רשלנות רפואית
